מלכים א, פרק י״ט, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שהרגשתם כל כך מתוסכלים או עייפים שפשוט רציתם לעזוב הכול ולוותר? זה בדיוק מה שמרגיש עכשיו אליהו הנביא. מתוך ייאוש, הוא מבקש לסיים את תפקידו, אבל ה' עונה לו שעדיין לא הגיע הזמן ושנשארו לו משימות חשובות. ה' מסביר לאליהו שהוא הולך למנות שלושה שליחים חדשים שיעשו צדק ויענישו את מי שחטא. ה' אומר לאליהו שׁוּב לְדַרְכְּךָ, כלומר מבטיח לו שהוא יכול לחזור בביטחון וללא פחד בדיוק בדרך שממנה בא. הוא מכוון אותו ללכת אל מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, שזהו המדבר שנמצא קרוב לעיר דמשק. ה' נותן לו הוראה ואומר לו וּמָשַׁחְתָּ. המילה הזו לא אומרת שהוא צריך למרוח עליהם שמן, אלא הכוונה היא למנות אותם לתפקיד חשוב, כמו שמכתירים מלך. ה' מונה את השליחים לפי סדר מסוים: קודם חזאל, אחר כך יהוא, ובסוף אלישע. הסדר הזה לא אומר את מי אליהו יפגוש ראשון, אלא מראה את הסדר שבו הם יפעלו כדי לתקן את המצב בארץ, אחד אחרי השני. אבל רגע, אם נמשיך לקרוא בתנ"ך נגלה שאליהו בכלל לא מינה את כולם בעצמו, אלא אלישע עשה זאת מאוחר יותר. איך זה יכול להיות? מתברר שאחאב מלך ישראל התחרט על המעשים הרעים שלו. בגלל שאחאב חזר בתשובה, ה' ריחם ודחה את העונש לזמן מאוחר יותר. לכן, אליהו רק הדריך את אלישע, ואלישע הוא זה שביצע את המינויים בפועל כשהגיע הזמן המתאים.