תארו לעצמכם שאתם באמצע יום רגיל לגמרי, עוזרים בעבודות הבית, ופתאום מגיע אדם חשוב מאוד ומזמין אתכם להצטרף אליו למשימה מיוחדת במינה. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקורה לאלישע. הוא עובד בשדה, ופתאום אליהו הנביא זורק עליו את המעיל המיוחד שלו, כדי לסמן לו שהוא נבחר להיות תלמידו. אלישע מבין מיד את הרמז, עוזב הכול ורץ אחרי הנביא.
אבל רגע לפני שהם יוצאים לדרך החדשה, אלישע מבקש בקשה קטנה ואומר אֶשְּׁקָה־נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי. המילה אֶשְּׁקָה באה מהמילה נשיקה. אלישע מבקש בנימוס רשות ללכת לתת נשיקת פרידה להורים שלו לפני שהוא עוזב. אליהו מסכים ועונה לו לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה־עָשִׂיתִי לָךְ. אליהו אומר לו ללכת להיפרד מהוריו, אבל מבקש שיחזור אליו מיד. הוא מסביר לאלישע שהמעשה שהוא עשה לו עכשיו הוא רק ההתחלה, ומבטיח לו שאם ילך אחריו, הוא יזכה ללמוד תורה, לקבל רוח של קדושה ואפילו לעשות ניסים ונפלאות ממש כמוהו. אליהו אומר לו את הדברים האלה בכוונה, כדי שאלישע יוכל לספר להוריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו, וכך הם יסכימו בשמחה לתת לו ללכת.