מפגשם של אליהו ואלישע מהווה נקודת מפנה דרמטית, שבה אלישע עוזב באחת את שגרת חייו ועבודת האדמה כדי לדבוק בייעודו הנבואי. מיד לאחר שאליהו משליך עליו את אדרתו, אלישע מבין את גודל השעה, עוזב את הבקר ורץ אחרי הנביא. עם זאת, הוא מבקש שהות קצרה כדי להיפרד ממשפחתו במילים אֶשְּׁקָה־נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי. המילה אֶשְּׁקָה נגזרת מלשון נשיקה, והיא מבטאת דרך מקובלת ונימוסית לבקש רשות פרידה בטרם יציאה לדרך חדשה [מצודת דוד, מצודת ציון]. חלק מן הפרשנים מציינים כי קיימים הבדלי נוסחאות מדוקדקים במסורת הניקוד של מילה זו, בעיקר בשאלה האם האות שי"ן מנוקדת בחטף קמץ, בחטף פתח או בשווא [רד"ק, מנחת שי].
תגובתו של אליהו, לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה־עָשִׂיתִי לָךְ, עמומה וזוכה למספר כיווני פרשנות.
הגישה המרכזית בקרב חלק מהפרשנים היא שאליהו אומר דברים אלו מתוך התגרות מסוימת ולשם ניסיון. לפי פירוש זה, אליהו אומר לאלישע לשוב על עקבותיו ולחזור מן ההחלטה ללכת אחריו, בטענה שמעשה השלכת האדרת אינו מחייב דבר ולא נועד לכפות עליו דבר, והוא רשאי לחזור בו [רש"י, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
מנגד, פרשנים אחרים מבינים את תגובת אליהו לא כדחייה, אלא כהסכמה ועידוד. לפי גישה זו, אליהו מאשר לאלישע ללכת לנשק את הוריו כפי שביקש, אך מזכיר לו לשוב אליו מיד לאחר מכן. באשר למילים כִּי מֶה־עָשִׂיתִי לָךְ, הרלב"ג מסביר שאליהו מבהיר לאלישע שמעשה השלכת האדרת נועד מלכתחילה לעורר אותו לבוא ולחסות תחת כנפיו. מצודת דוד מוסיף כי אליהו מבטיח לאלישע שהניסים והנפלאות שהוא עצמו חולל, יעברו כעת גם אליו אם יבחר ללכת אחריו.
כיוון נוסף מעמיק את ההבטחה הטמונה במילים אלו. השלכת האדרת העבירה לאלישע באופן מיידי הארה ורוח של קדושה, ואליהו אומר לו שמה שעשה לו כעת אינו נחשב לכלום לעומת הרווח הרוחני העצום, בתורה ובנבואה, שעתיד להיות מנת חלקו. אליהו מצייד את אלישע במסר זה בכוונה תחילה, כדי שיוכל להסביר להוריו את גודל הזכות שנפלה בחלקו, ובכך למנוע מהם לעכב אותו מלהצטרף לנביא [צוארי שלל, חומת אנך].
פירוש ייחודי נוסף מציע לקרוא את המילה מֶה לא כמילת שאלה, אלא כלשון גדולה ועוצמה (בדומה לביטוי "מה רב טובך"). לפי הבנה זו, אליהו אומר לאלישע: לך לנשק את הוריך ושוב מיד, משום שדבר גדול ועצום עשיתי לך, וראוי שלא תשליך את ההזדמנות הזו מאחורי גווך [אברבנאל].