העברת שרביט ההנהגה מסמנת את סיום תפקידו של אליהו והכנת הקרקע לדור הבא של ההנהגה המדינית והרוחנית. הציווי למשוח מחליפים נושא בחובו משמעות כפולה לגבי סיום דרכו של הנביא.
המינויים החדשים מפורטים בזה אחר זה: יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי, שהיה קצין בצבאו של אחאב, מיועד למלוכה [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה תִּמְשַׁח בהקשר של אלישע אינה בהכרח משיחה פיזית בשמן, אלא ביטוי למינוי לגדולה ולתפקיד רשמי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אלישע עצמו מגיע מהעיר אָבֵל מְחוֹלָה, הממוקמת בסמוך לבקעת הירדן [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מציגים שני כיוונים מרכזיים לסיבה שבגינה מצטווה אליהו למנות נביא תַּחְתֶּיךָ, כלומר במקומו. הגישה הראשונה תולה זאת בבקשתו של אליהו עצמו להסתלק מן העולם. מכיוון שביקש למות, מוטל עליו לדאוג תחילה להשאיר מחליף וללמד אותו. רק לאחר שישלים את המשימות הללו הוא ישוחרר מתפקידו ויעלה לשמים בסערה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה].
לעומת זאת, הגישה השנייה רואה בהחלפתו של אליהו מעין הדחה אלוהית. על פי פירוש זה, ה' אינו מעוניין עוד בנבואתו של אליהו משום שהוא פעל כקטיגור ודיבר רעה על עם ישראל בעקבות חטאיהם. ה' נמשל לאב המבקש לכסות על חרפת בניו, ולכן אינו מוכן לסבול נביא המלמד עליהם חובה, מה שמוביל להחלטה להעביר את תפקיד הנבואה לאלישע [רש"י, רד"ק, צאינה וראינה].