תארו לעצמכם מצב שבו חבר טוב עוזר לכם במבצע בנייה עצום במשך שנים ארוכות, והנה מגיע הרגע שבו צריך לערוך חשבון ולשלם לו על כל העזרה. שלמה המלך סיים לבנות את בית המקדש ואת הארמון המפואר שלו בירושלים, והגיע הזמן לשלם לחירם מלך צור על כל העזרה שלו.
המילה נִשָּׂא פירושה נשיאה בעול, כלומר חירם עזר לשלמה ונשא בנטל הכבד לאורך כל שנות הבנייה, כשהוא דואג להעביר לו המון עצים יקרים וזהב. המילה אָז מסבירה לנו מתי זה קרה, בדיוק כשהסתיימו שנות הבנייה הגיע הזמן לתת את התשלום הסופי.
שלמה המלך מעניק לחירם עֶשְׂרִים עִיר כגמול על העזרה. אולי תשאלו את עצמכם, הרי שלמה המלך היה עשיר מאוד, אז למה הוא היה צריך לתת לו ערים שלמות? התשובה היא שההוצאות על הבנייה היו כל כך עצומות, שאפילו האוצרות של שלמה לא הספיקו. אבל אל תדאגו, שלמה לא מסר את הערים האלו לגמרי למדינה זרה. הוא רק נתן לחירם את הרשות לאסוף מהערים האלו את יבול השדות והמיסים כדי לכסות את החוב. בנוסף, חירם ושלמה עשו ביניהם מעין החלפה, וחירם נתן לשלמה עיירות אחרות שבהן שלמה הושיב את בני ישראל.