קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה מחבר טוב, אבל כשפתחתם אותה גיליתם שהיא ממש לא מה שציפיתם? זה בדיוק מה שקרה לחירם מלך צור. שלמה המלך נתן לו במתנה כמה ערים, אבל חירם התאכזב מאוד. כשהוא פונה לשלמה, הוא קורא לו אָחִי, מילה שמראה על חברות וקרבה, אבל מיד אחר כך הוא שואל בכעס: מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה? חירם ציפה לקבל ערים גדולות וטובות שיצמיחו הרבה תבואה, אבל הוא גילה שהערים האלה פשוט לא מספיק טובות.
מרוב אכזבה, חירם ממציא לאזור הזה כינוי וקורא לו אֶרֶץ כָּבוּל. למה דווקא כבול? המילה הזו מזכירה את המילה כבלים. האדמה שם הייתה אדמת בוץ כבדה, ומי שהלך עליה הרגיש שהרגליים שלו שוקעות ונתקעות בבוץ, כאילו קשרו אותן בכבלי ברזל, ובגלל האדמה הזו בקושי צמחו שם פירות.
חירם לא רצה את הערים האלה והחזיר אותן לשלמה. כדי לשמור על השלום והחברות ביניהם, שלמה בנה את הערים מחדש, הושיב בהן אנשים מישראל שיעבדו את האדמה, ושלח את התבואה לחירם. למרות שהכול הסתדר בסוף, הכינוי שחירם נתן למקום נשאר עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר, אנשים המשיכו לקרוא לאזור הזה בשם הזה במשך שנים רבות, עד התקופה שבה נכתב הספר.