התנאי להמשכיות מלכות בית דוד תלוי בהליכה בדרכי ה׳ וקיום מצוותיו [מלבי"ם]. הדרישה ללכת בְּתָם־לֵבָב משמעותה עשיית המעשים בלב שלם [ביאור שטיינזלץ], מתוך תמימות וטהרה וללא מניעים חיצוניים או פניות אישיות [מלבי"ם]. ההליכה וּבְיֹשֶׁר מתייחסת ליושר פנימי באמונות ובדעות של האדם [מלבי"ם].
הכתוב מחלק את אופן קיום המצוות לשני סוגים: ההוראה לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ מכוונת לקיום מצוות עשה, הדורשות פעולה אקטיבית. לעומת זאת, ההוראה חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר מתייחסת למצוות לא תעשה, שכן המונח שמירה מבטא הימנעות מפעולה בדרך של שב ואל תעשה [מלבי"ם].