פגישתו של שאול עם הנביא מעוררת את סקרנותו של דודו, המבחין בפניו המאירות משמחה ומקווה לדלות ממנו את סיבת המפגש האמיתית. בתגובה לבקשתו הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל, כלומר לספר לו מה נאמר ביניהם פנים אל פנים, שאול עונה אמת אך מסתיר את העיקר. הוא מדווח רק על מציאת האתונות כדי להסביר ששמחתו נובעת מהסרת הדאגה לאביו, ונמנע מלהזכיר את בשורת המלוכה ואת האותות שקיבל. הסתרת הבשורה לא נבעה מספק כלשהו, שכן שאול האמין באמונה שלמה שדברי הנביא הם על פי ה', אלא מתוך מידת הענווה והצניעות שלו ומכיוון שלא קיבל רשות לחשוף את הסוד.
שמואל א, פרק י׳, פסוק ט״ו
וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י מָה־אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.