מיד כְּהַפְנֹתוֹ, כלומר כאשר פנה והסב את שִׁכְמוֹ שהיא כתפו כדי ללכת מעם שמואל, חווה שאול שינוי פנימי מידי. ה' העניק לו לֵב אַחֵר, שמשמעותו רוח של גבורת מלכות ההופכת אותו מאדם פרטי למנהיג שנועד לכוון את לבבות העם כולו. שינוי זה התחולל דווקא כשהפנה את גבו לנביא, כדי להבהיר שהרוח ניתנה לו ישירות מאת ה' כהכנה לשפע הנבואי, ולא הועברה בדרך אנושית. לבסוף, וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא, שכן כל ההבטחות והסימנים שניתנו לו התגשמו כולם באותו היום ממש וללא כל דיחוי.
שמואל א, פרק י׳, פסוק ט׳
וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפׇךְ־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כׇּל־הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.