במעמד פרטי, הרחק מעיני העם, מושח שמואל את שאול הצעיר והלא מוכן לתפקידו. הוא לוקח פך השמן, כלי קיבול קטן, ויוצק על ראשו שמן אפרסמון, בחירה המסמלת מלכות זמנית שלא תעבור בירושה לזרעו. מיד לאחר מכן שמואל מנשק את שאול, וישקהו, במטרה להעביר לו שפע רוחני וכוח נבואה שיפצו על היעדר שמן המשחה הקדוש ויכשירו אותו להנהגה. שמואל פותח במילה הלא כדי לאמת שהמינוי בא מאת ה', ומכתיר אותו לנגיד, מנהיג זמני על עם ישראל שהוא נחלתו של ה' ולא רכושו הפרטי. המשיחה החשאית נועדה להעניק לשאול זמן להתכונן רוחנית לתפקיד, וכן למנוע מהעם לחשוד ששמואל היטה במרמה את הגורל הפומבי שייערך בהמשך לבחירת המלך.
שמואל א, פרק י׳, פסוק א׳
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשׁ֖וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ יְהֹוָ֛ה עַל־נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.