לקראת מסירת בשורה פרטית מאת ה', פונה שמואל אל שאול ומבקש: אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ. מתוך נימוס נמנע שמואל מלצוות ישירות על משרתו של אדם אחר, ומבקש משאול להורות לנער להתקדם ולהתרחק כדי שלא ישמע את השיחה. הכתוב קוטע את הציטוט ומציין וַיַּעֲבֹר, משום שהנער שמע את תחילת הדברים והזדרז להתרחק מיוזמתו. משנותרו לבדם, אומר שמואל לשאול וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם, כלומר עמוד כאן עמי כעת כדי לאמת ולשמוע את הדברים. בקשת ההמתנה נושאת גם משמעות סמלית, שכן שמואל ביקש משאול להמתין לזריחת השמש כרמז וברכה לכך שמלכותו תאיר ותצליח.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק כ״ז
הֵ֗מָּה יֽוֹרְדִים֙ בִּקְצֵ֣ה הָעִ֔יר וּשְׁמוּאֵ֞ל אָמַ֣ר אֶל־שָׁא֗וּל אֱמֹ֥ר לַנַּ֛עַר וְיַעֲבֹ֥ר לְפָנֵ֖ינוּ וַֽיַּעֲבֹ֑ר וְאַתָּה֙ עֲמֹ֣ד כַּיּ֔וֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ֖ אֶת־דְּבַ֥ר אֱלֹהִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.