ההשגחה האלוהית פועלת מאחורי הקלעים ומכוונת את המאורעות שנראים על פני השטח כמקריים. הפסוק לוקח אותנו צעד אחד אחורה בזמן, וחושף כי הפגישה בין שמואל לשאול לא הייתה מקרית כלל, אלא תוכננה מראש בידי ה'.
הציון המדויק יום אחד לפני בוא שאול מלמד על תזמון מדוקדק. ה' הודיע לשמואל על בואו של שאול בדיוק יום קודם לכן, כדי ששמואל יהיה מוכן ויפגוש אותו ברגע המיועד [מלבי"ם]. ידיעה מוקדמת זו שופכת אור על שרשרת האירועים סביב זבח השלמים. בזכות נבואה זו, שמואל ידע מראש על בואו של אדם חשוב, ולכן הורה לטבח לשמור מנה מיוחדת עבורו עוד בטרם הגעתו. כאשר שאול הגיע ושמואל הגיש לו את המנה השמורה לעיני כל הקרואים, הדבר שימש כהוכחה פומבית לכך שנבואתו התקיימה במלואה [אלשיך].
תוכן ההתגלות המופיע במילה לֵאמֹר, מפרט את הציווי למשוח את שאול למלך ואת הסיבות לכך, אך קיימת מחלוקת באשר למניע האלוהי שמאחורי המלכת שאול. גישה אחת מסבירה כי הציווי נובע ממענה כפול למצבם של ישראל: ה' ראה את הצורך ההנהגתי שלהם במלך שינהל את ענייניהם, ובמקביל שמע את צעקתם מתוך הלחץ והמצוקה שגרמו להם הפלשתים [מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה אחרת שוללת את התפיסה כי המלכת שאול נועדה להושיע את העם מהפלשתים, שהרי ה' יכול היה להושיעם בקלות גם על ידי שופט. לפי פירוש זה, הצעקה שעלתה אל ה' לא הייתה צעקת כאב על שיעבוד, אלא דרישתם העיקשת והרעה של העם למנות עליהם מלך. ה' ציווה למשוח את שאול לא מתוך הכרח ביטחוני, אלא רק כדי למלא את בקשתם השלילית של ישראל [אברבנאל].