פגישתם של שאול ונערו עם שמואל מתרחשת בדיוק כפי שהכווינו אותם הנערות שפגשו בדרכם. עצם הפגישה המוקדמת עם הנערות מחוץ לעיר אינה מקרית, אלא מהווה סימן מובהק להצלחה עתידית. מוטיב זה חוזר על עצמו אצל דמויות מפתח, כדוגמת אליעזר עבד אברהם, יעקב ומשה, אשר פגשו נערות טרם כניסתם לעיר ודרכם צלחה. כך גם במקרה של שאול, המפגש המקדים רומז על כך שהוא עתיד לזכות במלכות [אברבנאל].
כאשר שאול ונערו נכנסים אל תוך העיר, מתקיים המפגש המיוחל. המילים יֹצֵא לִקְרָאתָם משמעותן ששמואל יצא מתוך אחד הבתים בעיר והלך לכיוון שלהם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מטרתו הגלויה של שמואל באותה שעה הייתה לַעֲלוֹת הַבָּמָה כדי לאכול, בדיוק כפי שצפו הנערות [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
אף על פי שהיה נראה כי זהו מפגש אקראי על הדרך, מאחורי הפעולה השגרתית של ההליכה לבמה הסתתרה השגחה מדויקת. ה' הוא שזימן ויוון את צעדיו של שמואל כך שיצא החוצה בדיוק באותו הרגע כדי שיפגוש את שאול, וזו הייתה למעשה הסיבה המרכזית ליציאתו בעיתוי זה [מלבי"ם].