המתח והציפייה לקראת ייעודו המלכותי של שאול הדירו שינה מעיניהם של שמואל ושאול, ולכן הם השכימו וקמו ממיטתם עוד בטרם אור. רק כעלות השחר, עם הופעת האור המנצנץ לפני זריחת השמש, קרא שמואל לשאול הגגה, אל חדר העלייה שבו התאכסן, ואמר לו ואשלחך, כלומר אלווה אותך בדרכך. שמואל ביקש למשוח את שאול בסתר מוחלט, כדי שבעתיד ידעו כולם שהבחירה היא מאת ה' ולא יחשדו כי הוא ביים אותה. הוא קיווה לשוחח עמו ביחידות, אך משהזכיר את היציאה לדרך הצטרף אליהם גם הנער, וכדי לא לביישו בחר שמואל שלא לגרשו במישרין. תחת זאת הם יצאו החוצה אל מחוץ לעיר, מתוך כוונה להורות לנער בהמשך הדרך לעבור לפניהם וכך להישאר ביחידות עם שאול.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק כ״ו
וַיַּשְׁכִּ֗מוּ וַיְהִ֞י כַּעֲל֤וֹת הַשַּׁ֙חַר֙ וַיִּקְרָ֨א שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־שָׁאוּל֙ (הגג) [הַגָּ֣גָה] לֵאמֹ֔ר ק֖וּמָה וַאֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיָּ֣קׇם שָׁא֗וּל וַיֵּצְא֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם ה֥וּא וּשְׁמוּאֵ֖ל הַחֽוּצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.