בסעודת זבח חגיגית, הטבח מגיש לשאול בכבוד רב אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ, כלומר את השוק והירך שעליה, שהם נתחים מובחרים השמורים בדרך כלל לכוהנים. שמואל מבהיר לשאול כי הנתח המוגש, הִנֵּה הַנִּשְׁאָר, אינו שאריות של אחרים אלא מנה שהוצפנה במיוחד עבורו כאורח המרכזי, ומציע לו שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל כדי שיוכל לחתוך את המנה הגדולה ולכבד בה את סובביו. הוא מסביר שהמנה הוכנה לזמן הגעתו, כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר לְךָ, ורומז באומרו לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי כי כל הציבור הוזמן למענו, אף שיש המפרשים זאת כרמז למועד עתידי שבו תתגלה מלכותו. המעמד מסתיים כאשר וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא, ושמואל אף חולק עמו את המנה כדי להעצים את כבודו לעיני הכל במהלך סעודה שנמשכה יום שלם.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק כ״ד
וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּ֠ח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.