שמואל פונה לַטַּבָּח, המבשל והאחראי על הגשת המזון בסעודה, כדי להוציא לפועל מעמד מתוכנן מראש. מכיוון שה' הודיע לשמואל מראש על בואו הצפוי של שאול, הוא דאג להכין עבורו מָנָה מכובדת, שהיא חלק ייחודי ומופרש. כבר בשלב חלוקת האוכל לשאר הקרואים, שמואל הורה לטבח שִׂים את המנה אצלו, כלומר לשמור ולהצניע אותה עד לרגע המתאים. שמירת המנה המובחרת והגשתה לשאול בראש הקרואים הוכיחו את ראייתו הנבואית של שמואל, ושימשו סמל מובהק שנועד לרמז על המלכות המיועדת לשאול.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק כ״ג
וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ לַטַּבָּ֔ח תְּנָה֙ אֶת־הַמָּנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָ֑ךְ אֲשֶׁר֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ שִׂ֥ים אֹתָ֖הּ עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.