שאול סבור כי הנביא פועל כרואים רגילים הדורשים תשלום, וכי נימוס בסיסי מחייב להביא לו מנחה לאות כבוד. הוא מציין כי הַלֶּחֶם אָזַל, כלומר נגמר והתכלה, וייתכן שהיו מגישים אותו כתשלום סמלי על הטרחה. מנגד, ייתכן שחסרון הלחם רק נועד להמחיש את מצוקתם, שכן אם אין להם מזון בסיסי לדרך, ודאי שאין בידם מתנה ראויה. מתוך כך שאול מדגיש כי וּתְשׁוּרָה, שהיא דורון או מנחה המכבדת אדם חשוב, לחלוטין אין ברשותם, שכן פגישה עם נביא ה' דורשת מתנה משמעותית הרבה יותר מתשלום לרואה רגיל.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק ז׳
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵין־לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.