שמואל א, פרק ט׳, פסוק ז׳

I Samuel 9:7Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵין־לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃

קרה לכם פעם שהלכתם לבקר אדם מאוד חשוב, והרגשתם שאתם חייבים להביא לו מתנה קטנה כדי לחלוק לו כבוד? זה בדיוק מה שמרגיש שאול. הוא והנער שלו רוצים לבקש מהנביא שמואל עזרה במציאת האתונות שאבדו להם, אבל יש להם בעיה, הם בידיים ריקות. באותה תקופה היה נהוג שלא מופיעים לפני אדם גדול בלי להביא לו מתנה. בנוסף, שאול עדיין לא הכיר את שמואל. הוא חשב שהנביא הוא כמו אנשים רגילים שמבקשים תשלום על העזרה ועל הזמן שלהם.


כשהם בודקים מה נשאר להם בתיקים, שאול שם לב שאין להם מה לתת. הוא אומר כי הַלֶּחֶם אָזַל, כלומר הלחם שהיה להם לצידה לדרך פשוט נגמר. אם היה נשאר להם מעט לחם, הם היו יכולים לתת אותו כתשלום קטן על הטרחה. שאול מוסיף ודואג שגם וּתְשׁוּרָה אין להם. תשורה היא מתנה יפה, ראויה ומכובדת שמביאים לאדם חשוב מאוד. בגלל שאין להם לא לחם פשוט ולא מתנה מכובדת, שאול מתלבט מאוד איך הם יוכלו לגשת אל איש האלוהים ולבקש את עזרתו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.