שמואל מעניק לשאול כבוד פומבי יוצא דופן ומכניס אותו ואת נערו אל לִשְׁכָּתָה, החדר הייחודי שבו נהגו לאכול את זבח הסעודה. הוא מושיב אותם בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים, המקום המעולה ביותר בסמוך אליו, שכן סדר הישיבה העיד על ההיררכיה והבליט לעין כול את האדם החשוב באירוע. גם הנער משותף בכבוד כדי להעצים את שאול, שכן מעתה מתייחסים אל הנער כאל עבדו של המלך. וְהֵמָּה, האורחים שהוזמנו לסעודה, היו התכנסות סגורה של אנשי שם המונה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ, מספר מקורב המלמד שלא היה זה אירוע המוני.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק כ״ב
וַיִּקַּ֤ח שְׁמוּאֵל֙ אֶת־שָׁא֣וּל וְאֶֽת־נַעֲר֔וֹ וַיְבִיאֵ֖ם לִשְׁכָּ֑תָה וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ בְּרֹ֣אשׁ הַקְּרוּאִ֔ים וְהֵ֖מָּה כִּשְׁלֹשִׁ֥ם אִֽישׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.