יצא לכם פעם לשים לב שבאירועים מיוחדים יש שולחן מרכזי שבו יושבים האורחים הכי חשובים? זה בדיוק מה ששמואל עושה עכשיו כדי להראות לכולם את הגדולה של שאול. שמואל מכניס את שאול ואת הנער שלו אל לִשְׁכָּתָה, שזהו חדר מיוחד שבו נהגו לאכול את סעודת הזבח. הוא חולק לשאול כבוד גדול ופומבי, ואפילו מכבד את הנער שלו. למה? כי כשמתייחסים לנער בכבוד, זה מראה לכולם ששאול עצמו הוא אדם חשוב מאוד, ומתחילים להתייחס לנער ממש כמו אל עבד של מלך.
שמואל מושיב אותם בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים, כלומר במקום הכי טוב ומכובד בסעודה, ממש קרוב אליו. באותה תקופה, המקום שבו אדם ישב הראה לכולם בדיוק מה המעמד שלו ומי האדם הגדול ביותר באירוע. ומי היו שאר האנשים בחדר? וְהֵמָּה, כלומר האורחים האחרים שהוזמנו, היו כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ. האות כף מלמדת שהיו שם בערך שלושים אנשים, קצת יותר או קצת פחות. בגלל שזה מספר קטן, אנחנו מבינים שזו לא הייתה סעודה המונית שפתוחה לכולם, אלא התכנסות סגורה ומיוחדת רק לאנשים נכבדים וחשובים.