שאול ונערו צועדים יחד זה לצד זה, כפי שנלמד מהמילה וְהֵמָּה, כאשר הם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר במסילה המטפסת אל העיר שנבנתה על גבעה מטעמי ביטחון. בדרכם הם פוגשים נערות שיצאו אל המעיין שלמרגלות העיר כדי לִשְׁאֹב מים, ושואלים אותן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה, כלומר האם הנביא נמצא פה או שמא הוא נודד בדרכים. הנערות האריכו מאוד בתשובתן כדי שיוכלו להמשיך ולהתבונן ביופיו של שאול. עיכוב זה לא היה מקרי אלא כוון בהשגחת ה', הן כסימן משמיים להצלחה והן כדי ששאול יגיע אל הנביא בדיוק ברגע המיועד.
שמואל א, פרק ט׳, פסוק י״א
הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֙מָּה֙ מָצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָרֹאֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.