קרה לכם פעם שהייתם כל כך מתוחים ומתרגשים לקראת משהו חשוב, שפשוט לא הצלחתם להירדם בלילה? זה בדיוק מה שקרה לשמואל ולשאול. שמואל היה טרוד במחשבות איך למשוח את שאול למלך, ואילו שאול לא הצליח לישון כי חשב על הרמזים שקיבל על עתידו ועל הכבוד הגדול שזכה לו בסעודה ביום הקודם. בגלל ששניהם לא הצליחו לישון, הם קמו ממיטתם מוקדם מאוד, וישכימו, עוד לפני שהיה אור בחוץ. רק כעלות השחר, כשהתחיל להופיע האור הראשון בשמיים עוד לפני שהשמש זרחה, פנה שמואל אל שאול.
שמואל קרא לשאול הגגה, אל חדר העלייה שבו שאול התארח, ואמר לו ואשלחך, כלומר אני אלווה אותך בדרכך. שמואל רצה למשוח את שאול למלך בסוד מוחלט. למה בסוד? כדי שבעתיד, כאשר שאול ייבחר למלך לעיני כל העם, כולם ידעו שהבחירה הגיעה מאת ה' ולא יחשדו ששמואל תכנן את זה מראש. לכן שמואל קרא לשאול אל הגג רק לאמר, כלומר רק לשיחה, בתקווה שהנער המשרת של שאול לא יצטרף אליהם.
אבל ברגע ששמואל הזכיר את היציאה לדרך, הנער הבין שהוא צריך להתלוות לאדון שלו והצטרף אליהם. שמואל ראה שהנער עולה איתם, אך בגלל שהיה רגיש מאוד הוא לא רצה לבייש את הנער ולגרש אותו. במקום זאת, הוא שינה את התוכנית שלו: הוא החליט לצאת עם שניהם אל מחוץ לעיר, מתוך כוונה שבהמשך הדרך הוא יבקש מהנער ללכת קדימה, וכך יוכל להישאר לבד עם שאול ולמשוח אותו למלך.