עלי הכהן מוכיח את בניו ודורש מהם אַל בָּנָי, כלומר לחדול מיד ממעשיהם הרעים, כאשר ייתכן שכוונתו חריפה אף יותר והם כבר אינם ראויים להיקרא בניו. הוא מסביר כִּי לוֹא־טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, שכן עצם קיומה של שמועה כה רעה על אנשים במעמדם מהווה חטא של חילול ה' בפני עצמו. מוקד התוכחה הוא בכך שהם מַעֲבִרִים עַם־ה', כלומר שעם ישראל כולו מפיץ ומרנן עליהם שמועות רעות. מנגד, יש המפרשים מילים אלו בכך שבשל שחיתותם הם מרחיקים את העם מעבודת ה', או שחכמי ישראל מנדים ומרחיקים אותם מהחברה בעקבות אותן שמועות.
שמואל א, פרק ב׳, פסוק כ״ד
אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.