זעקת שבר של אב לבניו, המשלבת תוכחה קשה על התנהגותם המוסרית הפסולה ועל ההשלכות הציבוריות ההרסניות של מעשיהם. עלי הכהן פונה לבניו בניסיון לעצור את ההידרדרות, תוך שהוא מצביע על חילול השם החמור שנגרם בעטיים.
בפתיחת דבריו, עלי קורא אַל בָּנָי. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזוהי דרישה פשוטה לחדול מן המעשים הרעים ולהימנע מהם להבא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש הרואים בקריאה זו אמירה קשה הרבה יותר: מעשיכם כה מגונים עד שאינכם ראויים להיקרא בני, ואיבדתם את מעמדכם כבניו של עלי [אלשיך, אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים כי עלי פונה לרגש האחריות שלהם, וטוען כי גם אם השמועות שקריות, עצם קיומן אינו יאה לאנשים במעמדם כבניו, שכן הדבר גורם לחילול ה' [מלבי"ם].
עלי מנמק את דבריו באומרו כִּי לוֹא־טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ. עצם קיומה של שמועה רעה כל כך נחשב לחטא בפני עצמו הדורש תיקון ומניעה [מצודת דוד, מלבי"ם].
מוקד הפסוק טמון במילים מַעֲבִרִים עַם־ה', שזכו למספר כיווני פרשנות. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהמילה "מעבירים" משמעותה הוצאת קול והפצת שמועה, בדומה לביטוי "ויעבירו קול במחנה". כלומר, עם ה' מפיץ ומרנן עליכם שמועות רעות בכל עריהם [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
לצד פירוש זה, קיימות גישות נוספות השופכות אור שונה על חומרת המעשה. פירוש אחד גורס כי משמעות המילים היא שבני עלי מרחיקים ומעבירים את העם מעבודת ה'. בשל החמס והשחיתות שהם עושים בקרבנות, העם נמנע מלבוא לאוהל מועד [רד"ק, אברבנאל]. גישה ייחודית נוספת מפרשת את המושג "עם ה'" כמתייחס לחכמי ישראל וגדוליהם. לפי גישה זו, המילה "מעבירים" משמעותה נידוי והרחקה; החכמים מנדים ומרחיקים את בני עלי בשל השמועות הרעות שיצאו עליהם, כפי שמקובל לעשות למי שיוצאת עליו שמועה רעה [אלשיך].