תוכחתו הקשה של ה׳ כלפי עלי הכהן חושפת היפוך מוחלט של סדרי העדיפויות במשכן. במקום שהכהנים ישרתו את הקודש ואת העם, הם מנצלים את מעמדם לתועלתם האישית, תוך זלזול בוטה בכבוד שמים.
הפנייה נפתחת בשאלה לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ, ביטוי המדמה את התנהגות בני עלי לבהמה שבעה הבועטת ברגליה מתוך כפיות טובה על כל הטוב שהוענק לה [מצודת דוד, מצודת ציון]. הבעיטה מתבטאת בביזוי הקודש: בני עלי מתנהגים כאילו מטרת הקורבנות היא אך ורק למלא את כרסם, התנהגות שגורמת לישראל להתרחק ולהימנע מהבאת קורבנות [רד"ק]. מעבר לכך, יש כאן אבסורד רוחני; כל כבודם של הכהנים נובע מהיותם משרתי ה׳, וכאשר הם מזלזלים בחלקו של ה׳ ולוקחים את חלקם לפניו, הם פוגעים בשורש קיומם ומעמדם [מלבי"ם]. בנוסף, הם חטאו בכך שלקחו בכוח חלקים השייכים לבעלי הקורבן, ולא רק את החלקים המיועדים לכהנים [מלבי"ם, אלשיך].
חומרת החטא מתעצמת לנוכח המקום שבו הוא מתבצע, אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן. רוב הפרשנים מסבירים בפשטות שמדובר במשכן, מקום מדורו של ה׳. עם זאת, יש המדגישים כי המשכן בשילה לא היה אוהל ארעי כפי שהיה במדבר, אלא מבנה קבע חלקי בעל קירות אבנים. קדושתו היתרה של מקום ממוסד זה הופכת את חילול הקודש בו לעוון כבד פי כמה [אלשיך].
הטענה המרכזית כלפי עלי היא וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי. עלי מואשם בכך שכיבד את בניו יותר מאשר את ה׳, משום שלא גער בהם ולא עצר בעדם מלעשות רע [רד"ק, מצודת דוד]. יש המפרשים את מבנה הפסוק כך שעלי מואשם בביזוי פומבי: הראית לעיני העם שאתה מכבד את בניך יותר ממני [רש"י].
מטרתם הפסולה של הכהנים הייתה לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם, מילה שמשמעותה להשמין ולחזק את הגוף [מצודת ציון, רד"ק, מלבי"ם], או מונח כללי לעריכת סעודה [רש"י, אלשיך]. הם עשו זאת בכך שלקחו את מנת הבשר שלהם לפני שהקטירו את חלקי הקורבן המיועדים לה׳ [רש"י, מצודת דוד]. הפנייה אל עלי בלשון רבים ולא בלשון נסתר מתפרשת בכך שמעצם שתיקתו הוא נחשב לשותף בחטא [מצודת דוד], וכן מן ההנחה המציאותית שעלי עצמו אכל מן הבשר שהביאו בניו לביתם [רד"ק].
הם לקחו לעצמם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי. הקורבנות הובאו למען העם ולכפרתו, ולא כדי להשמין את הכהנים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. יתרה מזאת, להתנהגות זו יש השלכה הרסנית על הציבור כולו: כאשר העם רואה שהכהנים מקדימים לאכול את חלקם לפני חלקו של ה׳, הם לומדים מכך ומזלזלים גם הם בקודש, כך שבני עלי גורמים בעקיפין גם לעם כולו לאכול את חלקו בטרם עת [אלשיך].