נבואת הפורענות המופנית כלפי עלי הכהן מציגה עונש חמור ורב־דורי, שנועד לפגוע במוקדי הכוח וההשפעה של משפחתו. העונש מגיע כמידה כנגד מידה על התנהלותם הפסולה של בני עלי במשכן.
הביטוי הִנֵּה יָמִים בָּאִים מצביע על כך שהעונש יתרחש בעתיד, קרוב או רחוק [ביאור שטיינזלץ], ויש המדייקים כי הקללה לא תחול מיד, אלא תמתין עד שהכהונה הגדולה תעבור בפועל למשפחת צדוק [רד"ק, אברבנאל].
המילה וְגָֽדַעְתִּי משמעותה כריתה והשמדה [רד"ק, מצודת ציון], והיא מכוונת כלפי זְרֹעֲךָ, מונח המסמל באופן כללי כוח וחוזק [מצודת ציון]. הפרשנים נחלקו לגבי מהותו המדויקת של אותו כוח שעתיד להיגדע. גישה אחת מסבירה כי מדובר בחוזק הפיזי ובזרוע הנטויה שבה השתמשו בני עלי כדי לקחת בכוח הזרוע את בשר הקורבנות מהעולים למשכן [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. גישה שנייה רואה בזרוע סמל לכוח השלטון והממשלה של המשפחה [מצודת דוד, מלבי"ם], ואילו גישה שלישית מפרשת את הזרוע ככוח החיים ואריכות הימים [רד"ק].
מחלוקת מרכזית ומרתקת סובבת סביב משמעות הקללה מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ. לפי הפירוש הפשטני, המילה "זקן" מתייחסת לגיל כפשוטו, כלומר בני משפחת עלי לא יזכו להאריך ימים וימותו בחייהם כבחורים צעירים [רלב"ג, רד"ק]. לעומת זאת, רוב הפרשנים מבינים את המילה "זקן" כתואר כבוד המצביע על שר, מושל או אדם נכבד [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
מתוך גישה זו, מתבלט פירוש המבוסס על מסורת חז"ל, ולפיו התואר "זקן" משמעותו חכם הסמוך בסנהדרין. לפי קו חשיבה זה, הקללה היא שאיש מזרעו של עלי לא יזכה לקבל סמיכה לרבנות ולשמש כשופט ומנהיג רוחני בישראל [רד"ק, מלבי"ם, אלשיך, אברבנאל]. חלק מהפרשנים אף מוכיחים כי זו חייבת להיות המשמעות, שכן פסוקים מאוחרים יותר בנבואה כבר מציינים במפורש שכל בני הבית ימותו כאנשים צעירים, ולכן שלילת ה"זקן" כאן אינה חזרה על עונש המוות המוקדם, אלא מתייחסת בהכרח לשלילת השררה והסמיכה [אלשיך, אברבנאל]. מניעת הסמיכה מזרע עלי נותרה בעינה גם דורות רבים לאחר החורבן, כפי שמשתקף במסורות על חכמים מבית עלי שניסו להסמך ולא הצליחו בשל אותה גזירה קדומה [אלשיך].