התגשמות ההבטחה האלוהית מביאה עמה שפע למשפחת אלקנה וחנה, אך בד בבד מחדדת את מסלול חייו הייחודי והנבדל של בנם הבכור.
המילה פקד מבטאת זיכרון והשגחה [מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי תחילת הפסוק באה לאשר את התגשמות ברכתו של עלי הכהן מהפסוק הקודם. חנה ואלקנה שבו לביתם כשהם בטוחים בברכה זו, ואכן זכו להולדת שלושה בנים ושתי בנות נוספות. ילדים אלו נועדו למלא בבית המשפחה את החלל שהותיר שמואל, אשר הוקדש כולו לה' [אברבנאל].
בחלקו השני של הפסוק נוצרת הקבלה ניגודית בין שמואל לבין אחיו ואחיותיו. בעוד ששאר הילדים גדלו בבית הוריהם כילדים רגילים ולא הגיעו למדרגתו הרוחנית של אחיהם הבכור [מצודת דוד], הרי ששמואל גדל במנותק מאביו ואמו [אברבנאל]. על המילים עם ה' מסבירים הפרשנים כי שמואל היה משרת ומשמש לפני ה' [רד"ק]. הוא היה כה מחובר למשכן, עד שהיה נדמה כאילו אינו בנו של אלקנה כלל, אלא שתיל שניטע בבית ה' וגדל שם בשנים ובחכמה [מלבי"ם].