שמואל א, פרק ב׳, פסוק כ״ז

I Samuel 2:27Sefaria

וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃

ברגעי משבר כבדים, כאשר בני עלי הכהן משחיתים את עבודת המשכן, נשלח מסר אלוהי נוקב אל עלי. המסר פותח בתזכורת היסטורית לחסד העצום שעשה ה' עם שושלת הכהונה עוד בימי השעבוד, כהקדמה לתוכחה הקשה על כפיות הטובה של בניו.

הופעתו של אִישׁ אֱלֹהִים מעוררת את שאלת זהותו של אותו נביא [ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים, הנשענת על מסורת חז"ל, היא שמדובר באלקנה, אביו של שמואל. בחירה זו אינה מקרית; יש המסבירים כי לא ייתכן שהשליח היה פנחס הכהן, שכן הנבואה עתידה להעביר את הכהונה ממשפחת עלי (בית איתמר) חזרה למשפחת פנחס (בית אלעזר), ולכן פנחס נחשב "נוגע בדבר" ואינו יכול להביא בשורה זו [מלבי"ם]. עם זאת, יש המעלים את האפשרות שהשליח היה בכל זאת פנחס. עצם הצורך בשליח חיצוני מוסבר בכך שזקנתו המופלגת של עלי גרמה להפסקת רוח הנבואה ממנו, ולכן הוצרך איש אלוהים שיבוא אליו [רלב"ג, אברבנאל].

פנייתו של הנביא נפתחת במילה הֲנִגְלֹה, שהאות ה"א בראשה עוררה דיון נרחב בין המפרשים. גישה אחת רואה בה ה"א של אימות, כלומר: הלוא ידוע לכל והאמת היא שנגליתי והענקתי טובה וגדולה זו [רש"י, מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש הרואים בה ה"א של תמיהה הקשורה להמשך התוכחה: וכי נגליתי למשפחתך רק כדי שבסופו של דבר תבעטו בקרבנותיי? [רד"ק בשם אביו, אברבנאל]. אחרים מסבירים שזוהי שאלה רטורית שנועדה לעורר את תשומת ליבו של עלי לשמוע את התשובה, אף על פי שהדבר ידוע [רד"ק]. ויש שמוצאים בה תמיהה על עצם החסד האלוהי: האם היה אדם הראוי כלל לגילוי שכינה, קל וחומר בארץ טמאה כמצרים? ובכל זאת ה' בחר להתגלות [אלשיך].

ההתגלות אֶל בֵּית אָבִיךָ מכוונת לאהרן הכהן ולמשה, שזכו לנבואה עוד בהיותם במצרים [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל]. מצבם של בני ישראל באותה עת מתואר במילים בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. גישה רווחת מסבירה תיאור זה כביטוי לשעבוד, עת היו נתונים ומשועבדים לפרעה [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. יש המפרשים זאת כציון מקום, שכן הנבואות למשה ואהרן נאמרו ממש בתוך ארמונו של פרעה [אלשיך]. אולם, פרשנים אחרים מציעים הסבר רעיוני המחדד את מהות הכהונה: האם ה' בחר באהרן להיות כהן של פרעה, כפי שהיו למלך מצרים כהנים משלו שקיבלו ממנו את פרנסתם? התשובה היא לא. ה' בחר באהרן לא כדי שיהיה שר מכובד המשרת בחצר פרעה, אלא כדי שיהיה כהן לאל עליון ושליח המתווך בין ה' לעמו ישראל [מלבי"ם, אברבנאל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ו
פסוק כ״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.