נביא חיצוני, המכונה אִישׁ אֱלֹהִים ומזוהה במסורת כאלקנה, נשלח אל עלי משום שבשל זקנתו פסקה ממנו רוח הנבואה. הוא פותח במילה הֲנִגְלֹה, המהווה שאלה רטורית שנועדה לאמת את החסד ההיסטורי שעשה ה' עם המשפחה, כהקדמה לתוכחה על כפיות הטובה של בניו. הנביא מזכיר כיצד ה' התגלה אֶל בֵּית אָבִיךָ, כלומר לאהרן ולמשה, עוד בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. ציון זמן ומקום זה מדגיש שההתגלות אירעה בימי השעבוד ואף בתוך ארמון המלך, כדי לחדד שאהרן נבחר לשמש ככוהן ומתווך לה' ולא כשר המשרת בחצרו של מלך בשר ודם.
שמואל א, פרק ב׳, פסוק כ״ז
וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.