שמואל א, פרק ב׳, פסוק ל״ג

העונש שנגזר על זרעו של עלי אינו השמדה מוחלטת, אלא חיי סבל והשפלה. ה' קובע כי וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי, משום שהשארת הצאצאים לשרת במקדש במעמד נחות בעודם רואים אחרים מצליחים, היא עונש כבד ממוות. מציאות זו נועדה לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ בציפייה חסרת סיכוי לגדולה, וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ ביגון ובצער עמוק. נוסף על כך, וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ, קרי גדולי המשפחה ורובה, יָמוּתוּ אֲנָשִׁים כבחורים צעירים בשיא כוחם. עונש זה בא מידה כנגד מידה על חטאי בני עלי, והוא נועד להעצים את כאב האובדן או להבטיח שיספיקו לחוות את שפלותם טרם מותם.