שמואל א, פרק ב׳, פסוק ל״ב

נבואת הפורענות על בית עלי מציגה פער בין שגשוג העם העתידי לבין שקיעתה של משפחת הכהונה. הראייה וההסתכלות על מצב זה מתוארת במילה וְהִבַּטְתָּ, כאשר בני המשפחה יחוו צַר מָעוֹן – הם יראו כהן גדול מתחרה התופס את מקומם במקדש, או שיסבלו ממצוקה ויחיו במעון צר ודחוק. שפלות זו תבלוט בְּכֹל אֲשֶׁר־יֵיטִיב אֶת־יִשְׂרָאֵל, שכן בזמן שה' ישפיע על העם שלווה וביטחון, משפחת עלי תהיה מבוזה ותודר לחלוטין מהשמחה הכללית. בנוסף נגזר עליהם כי וְלֹא־יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כׇּל־הַיָּמִים, עונש של מוות בגיל צעיר כמידה כנגד מידה על אכילת הקורבנות בטרם עת, המבטא גם את אובדן ההנהגה הרוחנית כך שלעולם לא יקום מתוכם אדם חכם.