שמואל א, פרק ב׳, פסוק ט׳

הנהגת העולם מבוססת על השגחה מדויקת המבחינה בין בני האדם, ולכן ה' רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר ומעניק לכל יחיד וקבוצה הגנה תמידית מפני מכשולים בדרך ומפני החטא. לעומתם, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כלומר יוכרתו וישתתקו בעת פורענות, משום שבחרו להתרחק מאור ההשגחה ולשקוע באפלת עבירותיהם המונעת מהם לשוב מדרכם. פער זה בגורלם נובע מכך שכִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, שכן הצלחת האדם לעולם אינה תלויה בגבורתו העצמית או בעושרו, אלא בחסד ה' ובהתאם למעשיו. למעשה, אין לאדם כל כוח עצמאי להתמודד עם אתגרי החיים או לגבור על יצרו, והוא תלוי לחלוטין בסיוע ובשפע האלוהי המקיים אותו בכל רגע.