שמואל א, פרק ב׳, פסוק כ״ב

I Samuel 2:22Sefaria

וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

ועלי זקן מאד, ולכן מחמת חולשתו נעדר מהמשכן, התקשה להוכיח את בניו הבוגרים, ורק שמע בעקיפין על חטאיהם. הוא גילה כי בניו פוגעים בכל ישראל בכך שהם לוקחים בכוח את בשר הקורבנות. בנוסף, הם פגעו בנשים הצובאות, שהתאספו בהמוניהן פתח אהל מועד כדי להתפלל ולהקריב קורבנות. לגבי המעשה ואת אשר ישכבון, הדברים מובנים כפשוטם שחטאו עמן בגילוי עריות, או לחלופין כביקורת מוסרית על כך שהשהו את עבודת הקורבנות. עיכוב זה אילץ את הנשים ללון במשכן והרחיק אותן מבעליהן, ולכן הכתוב מאשים את בני עלי כאילו שכבו עמן בעצמם או שגרמו לפריצות עקב הצפיפות במקום.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.