חטאם של הכהנים התבטא בזלזול חמור בסדר הקורבנות, כאשר דרשו את חלקם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב על המזבח, ובכך הקדימו את אכילתם לחלקו של ה'. בנוסף, הם סירבו להמתין לבישול הבשר ולקחתו במזלג, ודרשו בָּשָׂר שעדיין חָי, כלומר אינו מבושל, במטרה לִצְלוֹת אותו. כדי להשיג זאת, נער הכהן ניסה לעיתים לשכנע את המקריב שהדבר יחסוך לו טרחה ונתחים, תוך הבטחה כי הכהן לֹא יִקַּח ממנו בשר מְבֻשָּׁל. ואולם, במקרים רבים הופרה הבטחה זו והנער לקח בכוח גם מן הבשר המבושל, תוך דחיית בקשותיו של המקריב להמתין כראוי עד לסיום עבודת הקורבן.
שמואל א, פרק ב׳, פסוק ט״ו
גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ וּבָ֣א ׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.