שמואל א, פרק ב׳, פסוק ט״ו

I Samuel 2:15Sefaria

גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ וּבָ֣א ׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃

תארו לעצמכם שמישהו היה מגיע לארוחה חגיגית, ולפני שכולם מתיישבים הוא פשוט חוטף את האוכל לעצמו. התנהגות דומה, אבל חמורה הרבה יותר, קרתה במשכן עם בניו של עלי הכהן. כשאנשים הביאו קורבנות, היה סדר קבוע וברור. קודם כל היו צריכים לתת לה׳ את החלק שלו, ורק אחר כך הכהנים יכלו לאכול. אבל בני עלי זלזלו בסדר הזה. הם דרשו לקבל את החלק שלהם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, כלומר, עוד לפני שהספיקו להעלות את חלקו של הקורבן על המזבח. הם בעצם דאגו קודם כל לעצמם, ורק אחר כך לחלק של ה׳. חוץ מזה, הם גם שינו את הכללים של הכנת האוכל. במקום לחכות בסבלנות שהבשר יתבשל בסיר, נער הכהן היה מגיע לאדם שהביא את הקורבן ודורש ממנו בָּשָׂר חָי, שזה בשר שעוד לא התבשל בכלל. ולמה הם רצו דווקא בשר כזה? כדי לִצְלוֹת אותו על האש בדיוק כמו שהם אוהבים. הם פשוט לא הסכימו לחכות, ורצו לקבל את האוכל שלהם מיד, בלי שום כבוד לה׳ או לאנשים שהגיעו להקריב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.