שמואל א, פרק כ״א, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שהייתם במסע סודי, רעבים מאוד, אבל אסור היה לכם לבקש אוכל מאף אחד כדי שלא יגלו אתכם? זה בדיוק המצב של דוד. הוא הסתתר בשדה במשך שלושה ימים ולא אכל כמו שצריך. בגלל שהמסע שלו היה סודי לחלוטין, הוא לא יכול היה לבקש מזון מאנשים בדרך, ולכן נאלץ לפנות אל הכוהן. דוד שואל את הכוהן מה יש תַּחַת יָדְךָ, כלומר, איזה אוכל נמצא עכשיו ברשותו. הוא מבקש ממנו בדיוק חֲמִשָּׁה לֶחֶם. למה דווקא חמישה? כי דוד השאיר הרחק משם חמישה נערים שהלכו איתו, והוא רצה להביא כיכר לחם אחת לכל אחד מהם. אבל בגלל שהם היו כל כך רעבים והמצב היה דחוף, דוד מוסיף ומבקש אוֹ הַנִּמְצָא. הוא בעצם מסביר לכוהן שאם אין לו חמש כיכרות לחם, הוא ישמח לקבל כל כמות של אוכל שיש לו כרגע, אפילו אם זה רק שתיים או שלוש כיכרות.