שמואל א, פרק כ״א, פסוק י״ד

I Samuel 21:14Sefaria

וַיְשַׁנּ֤וֹ אֶת־טַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם וַיְתָו֙ עַל־דַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶל־זְקָנֽוֹ׃ {ס}

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעשות משהו ממש מוזר כדי לצאת מבעיה? דוד נמצא בארץ של האויבים שלו, והוא בסכנה גדולה. כדי להינצל, הוא מבין שהוא חייב לעשות הצגה שלמה ולשחק אותה כאילו הוא איבד את השפיות שלו. חכמים מספרים שפעם דוד חשב לעצמו בשביל מה בכלל נבראה השטות בעולם, והנה עכשיו, דווקא ההתנהגות השטותית הזאת היא מה שמציל את חייו.


דוד מתחיל לפעול. קודם כל, וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ, כלומר הוא משנה את צורת הדיבור החכמה והרגילה שלו ומתחיל לדבר שטויות. הוא עושה את זה ממש בְּעֵינֵיהֶם, ישר מול הפנים שלהם, כדי שהם יחשבו שהוא סתם אדם משוגע ויגרשו אותו, ולא יזהו שהוא בעצם דוד המפקד הגיבור. בזמן שהשומרים תופסים אותו, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם, הוא משתטה ועושה מעשים של שיגעון. כדי שההצגה תהיה ממש אמינה, וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, הוא מתחיל לעשות שריטות וסימנים על הדלתות, ולבסוף וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ, הוא נותן לרוק לנטוף מהפה שלו ישר על הזקן. ההצגה הזאת עבדה כל כך טוב, עד שהשומרים היו בטוחים לגמרי שהוא איבד את דעתו, וכך דוד ניצל.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.