שמואל א, פרק ל״א, פסוק ה׳

I Samuel 31:5Sefaria

וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מׇת עִמּֽוֹ׃

חשבתם פעם עד כמה אדם יכול להיות נאמן לחבר או למנהיג שלו? זה בדיוק מה שקרה על הר הגלבוע ברגעיו האחרונים של המלך שאול. נושא הכלים של שאול, המשרת הכי קרוב אליו, ראה כִּי מֵת שאול. באותו רגע הוא הבין שהמלך, שהיה כל עולמו, איננו עוד. מתוך אהבה ומסירות עצומה, הוא החליט שהוא לא מסוגל להמשיך לחיות בלעדיו, ובחר ליפול גם הוא על חרבו. הוא רצה ללוות את המלך שלו גם בסוף הדרך, ממש כפי שליווה אותו בנאמנות כל חייו. כך יצא ששאול עזב את העולם כשהוא מוקף באנשים היקרים לו ששירתו אותו.


אולי תשאלו את עצמכם, הרי בדרך כלל אסור לאדם לפגוע בעצמו, אז איך שאול עשה זאת? המקרה של שאול הוא יוצא דופן. שאול ידע מראש מנבואה שקיבל כי הוא עומד למות במלחמה הזו. כאשר ראה שחיילי האויב הפלשתים מתקרבים אליו מכל עבר ואין לו שום דרך לברוח, הוא בחר לסיים את חייו בעצמו. הוא עשה זאת רק כדי לא ליפול חי לידי האויבים, שהיו עלולים להתאכזר אליו ולפגוע בו קשות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.