ישעיהו, פרק ט״ו, פסוק ב׳

Isaiah 15:2Sefaria

עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכׇל־רֹאשָׁ֣יו קׇרְחָ֔ה כׇּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃

מתוך ייאוש מוחלט ובמקום לצאת למלחמה, תושבי מואב עולים אל הַבַּיִת, בין אם מדובר במקדש אלילי, בבית המלך, בעיר מסוימת או על גגות הבתים, ותושבי העיר וְדִיבֹן עולים אל הַבָּמוֹת, שהן מבצרים או מקומות פולחן גבוהים. הם מתאספים שם לְבֶכִי, וכל מוֹאָב יְיֵלִיל מרוב צער על חורבן הערים שנכבשו, בבכותם עַל־נְבוֹ, שהייתה גם מוקד לעבודה זרה, וְעַל מֵידְבָא. את אבלם הם מבטאים באמצעות פגיעה פיזית, כך שבְּכׇל־רֹאשָׁיו קׇרְחָה כתוצאה מתלישה אלימה של שיער הראש. כמו כן, כׇּל־זָקָן גְּרוּעָה, כלומר שיער הזקן נתלש או נגזז, צעד המבטא גנאי, ייאוש עמוק ואובדן תפארת הפנים לנוכח השבר הפתאומי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.