האבל הכבד הפוקד את העם והמדינה פורץ אל המרחב הציבורי, כאשר ההמונים חָגְרוּ שָׂק בסמטאות העיר בְּחוּצֹתָיו. הקינה מקיפה את כולם, מזקני העיר היושבים בכיכרות השוק וּבִרְחֹבֹתֶיהָ ועד לאנשים העולים לקונן עַל גַּגּוֹתֶיהָ, מקומות שבעבר שימשו נשים לצפייה באירועי שמחה. העם זועק וכֻּלֹּה יְיֵלִיל, כאשר מצב זה מתואר כקול גניחה, או לחלופין כשבירה פנימית שבה גוף המקונן כאילו נמס ויֹרֵד בַּבֶּכִי. למרות שקיעתם באבל פומבי ושובר לב זה, הייאוש שלהם כה מוחלט עד שלא נותר בהם כל רצון לצאת ולהילחם.
ישעיהו, פרק ט״ו, פסוק ג׳
בְּחוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגּוֹתֶ֧יהָ וּבִרְחֹבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.