תארו לעצמכם שדה ירוק ופורח שמתייבש פתאום והופך לאדמה צהובה וסדוקה. ארץ מואב הייתה מפורסמת מאוד בשדות המרעה היפים שלה ובעדרי הצאן הרבים שרעו שם. במואב היה נהר מיוחד עם מים צלולים וטובים שנקרא מֵי נִמְרִים. בגלל חום כבד ובצורת, המים של הנהר הזה מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ, כלומר יתייבשו לגמרי והמקום יהפוך לשממה. בלי מים, כל הצמחייה נהרסת לאט לאט, שלב אחרי שלב. בהתחלה יָבֵשׁ חָצִיר, עשב הבר הפשוט שהבהמות אוכלות מתייבש ראשון. אחר כך כָּלָה דֶשֶׁא, כלומר גם שאר העשב הרגיל שמכסה את האדמה נעלם ומושמד. ולבסוף, המצב כל כך קשה עד שיֶרֶק לֹא הָיָה. אפילו הצמחים הכי חזקים, הלחים והירוקים ביותר, לא מצליחים לשרוד. האדמה נשארת חרבה לחלוטין, כאילו מעולם לא צמח בה אפילו עלה אחד קטן.
ישעיהו, פרק ט״ו, פסוק ו׳
כִּי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.