קרה לכם פעם שאספתם משהו שיקר לכם במשך המון זמן, שמרתם עליו מכל משמר, ופתאום הוא פשוט אבד או נלקח מכם? תארו לעצמכם שזה בדיוק מה שקרה לעם מואב. במשך שנים רבות הם עבדו קשה, אספו רכוש רב ושמרו על האוצרות שלהם היטב.
השפע הגדול הזה נקרא יִתְרָה עָשָׂה, כלומר, כל הרכוש והממון הרב שהם עשו, קיבצו ואספו. האוצרות האלו נקראים גם וּפְקֻדָּתָם, שזה כמו פיקדון, משהו יקר מאוד ששומרים עליו ומשגיחים עליו בתשומת לב רבה.
אבל אז הגיעה תקופה קשה של משבר ומהומה במואב. בגלל המצב, כל הרכוש היקר שלהם לא יכול היה להישאר אצלם. לאן הוא נעלם? נאמר עליו כי עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם. כלומר, לוקחים את הרכוש ונושאים אותו אל נחל שגדלים על השפה שלו עצי ערבה. מפרשים רבים מסבירים שהמואבים עצמם לקחו את האוצרות מתוך ייאוש והחביאו אותם בין ענפי הערבה כדי לנסות להציל אותם, ויש שמסבירים שהאויבים הם אלו שלקחו את הרכוש אל הנחל כדי לחלק אותו ביניהם. כך או כך, כל מה שהמואבים עמלו עליו כל כך הרבה זמן, נלקח מהם והגיע אל אותו נחל מסתורי.