ישעיהו, פרק מ״ה, פסוק י״ד

בעקבות תהפוכות היסטוריות, בין אם בימי חזקיהו, שיבת ציון או תקופת החשמונאים, העושר ותוצרי העבודה הקשה המכונים יְגִיעַ מִצְרַיִם, יחד עם סחורותיה של כוש המכונות וּסְחַר־כּוּשׁ, ייפלו לידי ירושלים. יחד עמם יובאו שבויי מלחמה, ובהם וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, שהם אנשי צבא בעלי קומה גבוהה, אשר עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ כשיובלו כעבדים. אותם שבויים אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ מתוך הכנעה, ובעודם כבולים בשלשלאות הם בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ. מתוך השבי העמים וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, בין אם בתחנונים למנהיגי ישראל שיתירו את כבליהם, ובין אם בתפילה לה' מתוך הבנה שהשכינה שורה בעם זה. תהליך זה יוביל אותם להודאה פומבית ולהכרזה אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים, מתוך הכרה שה' הוא האל האמיתי היחיד וכל האלילים האחרים חסרי ערך.