ההתבוננות באירועי העבר מובילה להכרה ברורה בבלעדיותו של ה'. הנביא קורא לעם להתבונן לאחור ולקיים זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם, בין אם מדובר בזיכרון כללי של הנסים והגבורות מימי קדם ובין אם בזיכרון ממוקד של אירועי יציאת מצרים שבהם עשה שפטים באלוהי המצרים. זיכרון היסטורי זה מוכיח את הקביעה כִּי אָנֹכִי אֵל ונועד לשלול לחלוטין אמונות שגויות. האמירה וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים שוללת את האמונה בריבוי אלים וכוחות רוחניים, וההכרזה וְאֶפֶס כָּמוֹנִי, שבה המילה וְאֶפֶס משמעותה אין או לא, עוקרת מן השורש את האמונה בשתי רשויות אלוהיות נפרדות.
ישעיהו, פרק מ״ו, פסוק ט׳
זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.