קרה לכם פעם שרציתם להעניק מתנה ענקית למישהו שאתם אוהבים, קראתם לו לבוא, אבל הוא פשוט לא ענה? כך בדיוק מרגיש ה'. הוא רוצה לגאול את עם ישראל, להתקרב אליהם ולעשות שלום, אבל הוא שואל בכאב מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ. ה' מסביר שהוא קורא לעמו לחזור אליו, אך קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה.
ה' מבין שהעם אולי חושש מהאויבים בדרך או פשוט לא בטוח שאפשר בכלל להינצל. לכן הוא שואל אותם הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, כלומר, האם חסרה לי היכולת להביא לכם ישועה, וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל?
כדי להזכיר להם כמה הוא חזק, ה' מציג את השליטה המוחלטת שלו בטבע. הוא אומר הֵן, שזה אומר באמת, בְּגַעֲרָתִי, בצעקת נזיפה אחת שלי, אני יכול לייבש מים רבים. הוא מזכיר להם איך בעבר הוא ייבש את ים סוף ואת מי הירדן, ואומר אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר. כשהמים מתייבשים כל כך מהר, הדגים נפגעים. המילה תִּבְאַשׁ מתארת סירחון וקלקול, כלומר הדגים מתחילים להסריח ולהתקלקל מחוסר מים עוד לפני שהם מתים, ואז וְתָמֹת בַּצָּמָא. המסר של ה' לעם הוא ברור: מי שיכול לשלוט בטבע בכזו עוצמה, בהחלט יכול להציל אתכם בקלות, אם רק תענו לקריאה שלו.