הבטחה נשגבה של שייכות וחיבור עמוק מוענקת לאלו המגיעים מחוץ לעם ישראל ובוחרים לקשור את גורלם עם בורא עולם. נבואה זו מופנית כלפי הגרים, ומפרטת את התהליך הרוחני שהם עוברים ואת היסודות המעשיים והאמוניים הנדרשים מהם, תוך הבטחה ברורה כי לא ייבדלו מעמו של ה' [ביאור שטיינזלץ].
הביטוי וּבְנֵי הַנֵּכָר מתייחס לאותם גרים, והם מוזכרים כאן מיד לאחר העיסוק בסריסים בפסוקים הקודמים, כחלק מדרכו הסגנונית של המקרא להשלים עניין אחד ולעבור לבא אחריו [אבן עזרא]. בני נכר אלו בוחרים להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה לא לשם כבוד או מעלה אישית, אלא מתוך רצון אמיתי להפוך לעבדי ה', וזאת במקום המעמד השליט שהיה להם כאדונים בארצותיהם בהיותם גויים [אברבנאל].
הם מתוארים כהַנִּלְוִים עַל ה', כאשר משמעות המילה "על" בהקשר זה היא כמו "אל", כלומר המצטרפים אל ה' [רד"ק, מצודת דוד].
הפרשנים מצביעים על התפתחות בדרגת הקרבה והעבודה הרוחנית של הגרים. תחילת הדרך היא לְשָׁרְתוֹ, מונח המבטא עשייה בסיסית של חוקי ה' [אבן עזרא] ושירות של שימוש ועבדות [מצודת ציון]. עם זאת, ישנו הבדל מהותי בין מי שעובד מתוך חובה ויראה לבין מי שעובד מאהבה. השירות הראשוני נחשב לעבודה קלה המבוצעת מתוך הכרח, אך כאשר הגרים מתעלים למדרגת וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה', האהבה מובילה אותם לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים. מעמד זה של "עבד" אינו פחיתות כבוד, אלא מסמל התמסרות מוחלטת ועבודה תמידית, ביום ובלילה [מלבי"ם].
הדרישה המרכזית מהם היא להיות כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ. השבת, וההקפדה שלא לחלל אותה [מצודת דוד], מוזכרת באופן מפורש מכיוון שהיא מהווה את היסוד הגדול ביותר באמונה וכוללת בתוכה את כלל האמונות [רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם]. שמירת השבת מעידה על אמונה ברורה בכך שהעולם נברא יש מאין על ידי בורא יחיד ששבת ביום השביעי. ההכרה בה' כאדון ובורא מובילה באופן טבעי להבנה שראוי לשרת רק אותו ולשמור את מצוותיו [רד"ק].
לצד שמירת השבת כסמל לאמונה, עליהם להיות גם וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, ביטוי המכוון לאחיזה איתנה בתורת ה' ובשאר המצוות שניתנו במסגרת הברית [מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל].
על ידי האמונה בבורא, קבלת תורת משה ושמירת המצוות, בני הנכר מתחברים לה' והופכים לעם אחד עם ישראל [רד"ק]. בזכות דבקות זו, הם יזכו לשכר רב: תפילותיהם וקורבנותיהם יתקבלו ברצון, ה' ישמח אותם בבית תפילתו, והם ישתתפו בנחלת הארץ ובקיבוץ הגלויות לעתיד לבוא יחד עם כלל נדחי ישראל [אברבנאל, צאינה וראינה].