ישעיהו, פרק נ״ו, פסוק ו׳

Isaiah 56:6Sefaria

וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהֹוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כׇּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃

יצא לכם פעם לחשוב על אנשים שלא נולדו לעם ישראל, אבל החליטו מרצונם החופשי שהם רוצים להתחבר לבורא עולם? הנביא קורא לאנשים האלה וּבְנֵי הַנֵּכָר, כלומר אנשים שבאים מעמים אחרים ובוחרים להתגייר. הם נקראים גם הַנִּלְוִים עַל ה', שזה אומר שהם מצטרפים אל ה' ובוחרים להיות קרובים אליו. הם לא עושים את זה בשביל כבוד, אלא מתוך רצון אמיתי.


בהתחלה הם לומדים לְשָׁרְתוֹ, כלומר לעשות את הדברים הבסיסיים ולקיים את החוקים. אבל לאט לאט הם עולים בדרגה ומגיעים למצב של וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה', וכך הם מקיימים את המצוות מתוך אהבה גדולה. האהבה הזו גורמת להם לרצות לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים. להיות עבד של ה' זה ממש לא פחיתות כבוד, אלא להפך, זה אומר שהם מתמסרים לה' לגמרי ועובדים אותו תמיד, גם ביום וגם בלילה.


הדבר הכי חשוב שהם צריכים להקפיד עליו הוא להיות כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, כלומר לשמור את השבת ולא לחלל אותה. למה דווקא שבת? כי השבת היא הבסיס לכל האמונה שלנו. כשאנחנו שומרים שבת, אנחנו מראים לכולם שאנחנו מאמינים שה' ברא את העולם לבדו ונח ביום השביעי. בנוסף לשבת, הם גם וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, הם מחזיקים חזק בתורה ובכל המצוות שה' נתן לנו.


בזכות האמונה והמעשים שלהם, הם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מעם ישראל. ה' מבטיח להם שכר עצום, התפילות והקורבנות שלהם יתקבלו באהבה, ה' ישמח אותם בבית התפילה שלו, וכשיגיע הזמן שבו כל עם ישראל יחזור לארץ, גם הם יזכו להיות חלק מהשמחה הגדולה הזו.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.