ישעיהו, פרק ס״א, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שחיכיתם המון זמן לבשורה משמחת, וכשהיא סוף סוף הגיעה, היא נתנה לכם תחושה של הקלה גדולה? הנביא מגיע כדי להביא לעם ישראל בשורה כפולה ומרגשת. הוא בא לִקְרֹא, כלומר להודיע מראש ולבשר לכולם שהגיע הזמן המדויק לגאולה. הבשורה הפותחת היא על שְׁנַת רָצוֹן לַה', שזוהי תקופה של גאולה שלמה שבה ה' מראה אהבה ופיוס כלפי העם שלו, אחרי שנות הגלות הארוכות. הנביא משתמש במילה "שנת" כדי לרמז לנו שהישועה והטובה שעם ישראל יקבלו יימשכו זמן רב מאוד. מנגד, הבשורה כוללת גם וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ, שזהו הזמן שבו ה' יעשה משפט צדק עם האומות שהרעו לעם ישראל. שימו לב שכאן כתובה המילה "יום" ולא שנה, כדי ללמד אותנו שהמפלה של האויבים תהיה קצרה ופתאומית. המטרה של כל הבשורה הזו היא לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים. הכוונה כאן אינה לאנשים פרטיים עצובים, אלא לכל מי שכואב ובוכה על החורבן של ירושלים ועל הגלות. הנחמה שלהם תגיע כשהם יראו את הצדק נעשה, וזו לא תהיה סתם נחמה של מילים, אלא נחמה של מעשים אמיתיים של שיקום, שיתקנו את העבר ויפצו על כל הצער והסבל שהם עברו.