יצא לכם פעם לדמיין עולם שבו אתם לא צריכים לעשות שום עבודה קשה, ויש לכם המון זמן פנוי לעשות רק את הדברים הכי חשובים וטובים? לעתיד לבוא, בזמן הגאולה, עמים אחרים יבינו כמה מיוחד וחשוב התפקיד של עם ישראל בעולם. המילה וְעָמְדוּ מלמדת אותנו שאותם אנשים יבואו מעצמם, מרצונם החופשי, וישמחו לעזור לנו בעבודות הקשות.
הנביא מחלק את העוזרים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה נקראת זָרִים, והם אנשים מעמים אחרים שגרים קרוב אלינו. בגלל שהם מוכרים וקרובים, אפשר לסמוך עליהם ולתת להם את התפקיד של וְרָעוּ צֹאנְכֶם, כלומר הם ישמרו על הכבשים והעזים שלנו. הקבוצה השנייה נקראת וּבְנֵי נֵכָר, והם אנשים שיגיעו מארצות רחוקות מאוד. הם יעזרו בעבודות האדמה ויהיו אִכָּרֵיכֶם, הפועלים שחורשים את השדה, וְכֹרְמֵיכֶם, הפועלים שמטפלים בכרמים של הענבים.
כל העזרה הזו לא נועדה חלילה כדי לנצל אחרים, אלא כדי שלעם ישראל יהיה זמן פנוי. במקום לעבוד קשה בשדה ובמרעה, נוכל להקדיש את כל הזמן שלנו לעבודת ה', ללימוד תורה ולתפילה. הנביא משתמש במילה צֹאנְכֶם ופונה לעם ישראל ישירות, כדי שיהיה ברור לגמרי שהצאן שייך לנו, ושאנחנו יכולים להיות רגועים ופנויים לתפקיד הרוחני שלנו.