בעתיד לבוא יזכו עם ישראל למעמד רוחני וגשמי עליון, שבו ישתחררו מעול המלאכה היומיומית ויתפנו לעבודת הבורא לטובת האנושות כולה, בעוד אומות העולם יספקו את צורכיהם.
התואר כֹּהֲנֵי ה' מתפרש בשני אופנים עיקריים. גישה אחת מסבירה כי מדובר בלשון שררה, נשיאות וגדולה [רש"י, מצודות]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים רואה בכך הקבלה ישירה למעמד הכהנים משבט אהרון. כשם שהכהנים אינם עובדים את האדמה אלא ניזונים ממתנות הכהונה, התרומות והמעשרות של שאר העם כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לעבודת המקדש, כך יעמדו ישראל מול אומות העולם. הגויים יעסקו במלאכת השדה ויספקו את צורכי ישראל, ואילו ישראל יהיו פנויים לעסוק בתורה, בחכמה ובעבודת ה' [אבן עזרא, רד"ק, שד"ל, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. ההשלמה לכך מופיעה בביטוי מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ, המדגיש לא רק את תואר הכבוד, אלא את העבודה והשירות הפעיל בפועל, שכן כל כהן הוא במהותו משרת [אבן עזרא, מלבי"ם].
כתוצאה ממעמד זה, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ. המילה חֵיל משמעותה עושר, נכסים ורכוש [רש"י, מצודת ציון]. מעבר לכך שהאומות יעבדו עבור ישראל, הן יביאו להם מנחות של כסף, זהב וכל טוב, ואלה יהוו את התחליף המדויק למעשרות שמקבלים הכהנים [רד"ק, אבן עזרא, שד"ל, מלבי"ם].
ההבטחה נחתמת במילים וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ. באשר למשמעות המילה תִּתְיַמָּרוּ, מציעים הפרשנים מספר כיוונים לשוניים ורעיוניים. רוב הפרשנים מסבירים כי המילה נגזרת מהשורש א.מ.ר (כאשר האות יו"ד מחליפה את האות אל"ף), ומבטאת רוממות, גדולה והתפארות. לפי גישה זו, ישראל יתרוממו ויזכו לכל הכבוד והמעלה שהיו מנת חלקן של האומות עד כה [אבן עזרא, רד"ק, מצודות, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה מלשון תמורה, כלומר חילופין. לפי כיוון זה, ישראל פשוט ייכנסו תחת אומות העולם ויירשו את הכבוד שהן נטלו בעבר [רש"י, שד"ל]. גישה נוספת קושרת את המילה למושג "מריא" (בהמה מפוטמת), ומסבירה כי ישראל יזכו להתפנק וליהנות משפע ותענוגות [רד"ק, שד"ל]. כחלק מאותו כבוד עתידי, כשם שהכהן זוכה לזכויות כבוד מיוחדות בתוך העם כמו לפתוח ולברך ראשון, כך ישראל יזכו לכבוד העליון ביותר מאת כלל האומות שיכבדו וישבחו אותם [מלבי"ם].